המדרש על עשרת הדיברות, המיוחס לרב סעדיה גאון,
מופיע בקרוב"ץ של יהודי אלג'יריה.
המנהג לקרא בשבועות* את "המדרש על עשרת הדיברות" של רס"ג שנכתב בערבית,
הינו בן כמה מאות שנים והיה מקובל בכל קהילות אלג'יריה ולא רק שם.
זה נעשה, אחרי קריאת התורה וההפטרה, אז נהגו הילדים לקרא, ביום הראשון
של החג, את המדרש של חמשת הדיברות הראשונים וביום השני של החג,
את המשכו של המדרש אודות חמשת הדיברות הנוספים.

לחלק מבתי הכנסת, היו מגיעים ערבים משכילים ומכובדים, בתיאום עם הרבנים,
לשמוע את עשרת הדיברות בערבית, שכמובן, הייתה שונה מהערבית המדוברת באלג'יריה.

בראשית המאה העשרים, השפה הערבית המדוברת חדלה
להיות שגורה בפי הילדים, מחמת דחיקתה מפני הצרפתית,
על כן, התקשו הנערים להגות ולהבין מילים ערביות. כתוצאה מכך,
בחלק מבתי הכנסת, השתנה קצת הסדר: ביום הראשון לחג קראו המבוגרים
את המדרש על חמשת הדיברות הראשונים, בערבית, כנהוג וביום השני קראו הנערים
את המדרש על חמשת הדיברות הנוספים, בצרפתית.

*ע"פ מידע שהועבר לאתר ע"י מר שמעון דרמון, מחבר:
"ספר מנהגינו" - "Le livre de nos coutumes"
.תודה

המדרש על עשרת הדיברות מאת רב סעדיה גאון:
עמודים ראשונים של המדרש בשפת המקור הערבית

מתוך קרוב"ץ מנהג גרדאיא

המדרש על עשרת הדיברות - בתרגום לעברית

המדרש תורגם, לראשונה, מערבית לצרפתית, ע"י הרב יצחק מרעלי:
"Dissertation homiletique sur le Decalogue" - on line.

עוד על התרגום ועל הרב יצחק מרעלי.