בדורות האחרונים, מעט מיהודי אלג'יריה דיברו והבינו את השפה הערבית-יהודית אלג'יראית באתר שלפניכם, ראיונות עם נשים שתרמו את חלקן, בשימור ותיעוד שפה זו, שנמצאת בסכנת הכחדה הנשים מספרות על חיי הקהילה והמשפחה, חיי היום-יום והמסורת, במקום הולדתן שבאלג'יריה. לחלק מהראיונות עדיין לא צורף תרגום. תמורות בשיח ובלשון הערבית של יהודי צפון אפריקה בסוף המאה הי"ט L’ecole Rabbinique d’Algerie בית הספר הרבני באלג'יר 1948-1961 לפניכם סירטון שצולם ב 1966, באשדוד. העיר כונתה אז, "אלג'יריה הקטנה". הילדים המצולמים בסרט, אמורים להיות היום בני 45-50. האם יש מישהו שמזהה את עצמו? העולים מאלג'יריה לאשדוד .Fr הרב אהרון שלוש, יליד העיר אוראן שבאלגיריה, עלה לארץ בשנת 1839. האיש הזה, היה רב-פעלים ובין היתר, היה ממקימי שכונת נוה צדק בתל-אביב - יפו. אחד מצאצאיו, חקר את שורשיו ופירסם מאמר מרתק, המתאר את תחילת מסעו לחיפוש שורשיו ואת מחקרו. כדאי מאד לקרא ולו רק כדי לגלות, ציור מרגש ויפיפה, בעמודים 90 -91/9-10, המנציח יהודים באלג'יר, רגע לפני ההפלגה לארץ ישראל בשנת 1840! "כאשר באתי לעיר באנא.." במילים אלו, מתחיל בנימין השני את תיאור מסעו באלג'יריה בשנת 1854, אותו התחיל בעיר באנא, היא בון, שלחופי הים התיכון, וסיים בעיר תלמסאן שבמערב אלג'יריה. רשמי מסע בקהילות אלג'יריה באמצע המאה ה-19 עמודים 129-135 (1)   לעמוד הקודם (2)  אודות שפת הסימנים מאלג'יריה הישרדותה של שפת הסימנים מאלג'יריה, בארץ שני סירטונים