פנקס לוח שנה תרע"ה, 1914-15, קונסטנטין, אלג'יריה

פנקס לוח שנה: תרפ"ו - תרפ"ט, 1925-1929, מדיאה, אלג'יריה

בלוחות השנה הישנים מאלג'יריה, אנו מגלים כמה דברים אופייניים:

* המזלות - ליד כל חודש מצויין מזל החודש, בבירור.

* 4 תקופות השנה ומועדיהן וזמנם - מצויינים בהבלטה, הן בראשית הלוח והן במועדיהן .

* יום שמחת הכהנים - מצויין למחרת יום כיפור.

* מנהג קריאת פרקי אבות - מצויין החל מהשבת ראשונה, שלאחר פסח ראשון ועד לחג השבועות.
בכל שבת מצויין תחילת הפרק המתאים.
מנהג זה, הינו מקובל בכל קהילות צפון אפריקה.

* החג הלאומי - המצויין ב 14 ביולי - יום העצמאות הצרפתי שהוא יום הבסיטליה.

* בשנה מעוברת - שני חודשי אדר, נקראו באלג'יריה, אדר וְאדר בהתאמה ולא א' וב'.

* סעודת סיום - לא תמיד צויינה בלוחות השנה, אך היא התקיימה.
זהו מנהג קדום, שבו היו נוהגים בחלק מקהילות אלג'יריה, לקיים סעודה חגיגית
שנקראת סעודת סיו"ם - סעודת יתרו ומשה.
מנהג זה היה ועודנו מקובל גם בקרב יהדות תוניסיה.
סעודה זו התקיימה מידי שנה, ביום חמישי, לפני השבת בה קוראים את פרשת השבוע "יתרו".
וכבר כתב על כך הרב משאש, בעת כהונתו בעיר תלמסן.

* יום הכיפור באלג'יריה, מצויין גם במונח הצרפתי "הסליחה הגדולה", מונח שהוא לא תרגום,
אלא מושאל ממונח לא יהודי.